על שמיעה ,סאונד, ומה שמסביבם: מבוא

יש פעמים שבהם הדברים הכי פשוטים והכי מיידייים בחוויה שלנו, לא מקבלים את ההכרה שמגיעה להם.

ומדוע הכרה בכלל חשובה?

כי לא משנה מה אנחנו חושבים, באותו הזמן הגוף שלנו חי את המציאות - ממש “מתחכך” בה, ועד לרמה מסויימת, אותו “חיכוך”, אותו קשר ישיר ובלתי מתוווך עם המציאות, קובע את איכות החוויה שלנו.

אחת מהדרכים לשים לב לגוף (שזה שם אחר ל”הכרה במציאות”), עוברת דרך הראש, כי מה לעשות, רובנו מבלים את זמן הערות שלנו בראש.

איך עושים את זה?

מגיעים להבנה אינטלקטואלית של התהליכים במציאות, שבתורה מביאה ל”התבוננות” (או במקרה שלנו “הקשבה”), שבתורה מביאה להכרה. וכך, בדומה לחוויה המועצמת שלנו תחת “השפעת משני תודעה”, ההכרה במשהו מתוך אינטימיות עם הגוף ושימת לב להתחושות הכי עדינות, מובילה לחוויה מזוקקת וחדה יותר, ולכן נראה לי שהגיע הזמן לדבר על שמיעה, סאונד, ומה שמסביבם.

חוץ מזה, כולנו חווינו פעמים שבהם הסאונד פשוט הרס את לנו את המסיבה, ופעמים שבהם הסאונד פשוט עשה את המסיבה. אין ספק שזה חשוב. המחקר הזה, והמאמרים שיבואו בעקבותיו, הם הנסיון הקטן שלי, להבין מה ההבדל בין שני הקצוות האלה, ובהארכה, להבין את הקצה של “מה זה סאונד טוב?” ואיך מגיעים אליו.

במחקר הזה אתרכז בעקרונות יסוד: פיזיקה בסיסית, פיזיולוגיה של הגוף, פסיכואקוסטיקה, ודוגמאות מהיום יום, שכמעט כל אחד יכול.ה להזדהות איתן.

אז רק כדי שנעשה סדר, ונפזר את הערפל לגבי הכיוון שסדרת הפוסטים זו תעסוק בו, אז הנה תוכן הענינים לבאות ללא סדר ספציפי, אבל בגדול: מהבסיס לעיקר:

1. מה זה שמיעה, ואיך אנחנו תופסים צלילים מבחינה פסיכואקוסטית ופיזיולוגית?

2. מה זה סאונד, ובאופן יותר ספציפי, מזה סאונד בהקשר של מוזיקה, והופעות אמנים?

3. איך משחזרים סאונד להגברה באמצעים מכניים/אלקטרונים, ומה בעצם האמצעים האלה עושים?

4. מה קורה כשסדרי הגודל של ההגברה הנדרשת הם גדולים במיוחד - או מה זה PA: הגברה ציבורית (Public Address)?

5. איך בוחרים את מערכת הPA האידאלית לאירוע מסוים: כיצד משפיעים מיקום האירוע, סוג המוזיקה, וכדומה?

6. איך מוציאים ממערכת PA מסויימת, את המיטב בשטח, בהתחשב בנסיבות ובסוג המערכת?

7. סיכום: אז מה זה בעצם סאונד טוב, ומה אנחנו יכולים לעשות בשביל לחוות אותו?

   
   

הדמיית צלילים נקלטים באוזן