המרה דיגיטלית מסורתית של אות אנלוגי מציגה שגיאות הפוגעות באיכות האות, ויש להימנע מכך ככל שניתן.

אפנון צפיפות דופק (PDM) מציג פתרון לאודיו דיגיטלי באיכות גבוהה על ידי חשיבה מחודשת על הדרכים שבהן ניתן להשתמש בדגימות וביטים

רוב האודיו הדיגטלי שאנחנו שומעים מקודד באפנון קוד פעימה (Pulse Code Modulation)- הידוע כ-PCM

מאז הצגתו בתחילת שנות ה-70, האודיו הדיגיטלי שינה את תעשיית האודיו.

מה זה מגבר ואיך הוא עובד: מה הוא בעצם עושה, ואיך בדיוק הוא עושה את זה?

ההבדל בין שחזור אודיו בינוני למצוין מסתכם לעתים קרובות במרווחי זמן זעירים, הגורמים לעיוותים באות המקורי. היום נבין איך עיוותים אלה נוצרים במעגלי המגבר.

הפעם, אנחנו הולכים לראות איך האלקטרוניקה של המערכות שאנחנו משתמשים בהם מושפעת מהמעגלים שכלולים בתוך המגברים במערכת, שהם, בעצם, המנוע של הרמקולים שאנחנו רוקדים מולם ברחבה.

בפוסט הקודם דיברנו על מימד הזמן, וחידדנו את ההסבר למה שאנחנו קוראים “זמניות” (באנגלית temporality.) זה הכל טוב ויפה (וטכני), אך מה המשמעות של זמניות לחווית האזנה?

אחד המפתחות לאיכות שמע טהורה, הוא התיחסות לכל ההיבטים של רפרודוקציית סאונד - כולל מימד הזמן שלעתים קרובות מתעלמים ממנו. אבל למה בדיוק הכוונה ב"מימד הזמן"?

כתבנו על תדר ומשרעת, ועל האופן שבו הצליל מועבר. וכעת, עם הבנה מוצקה של ההיבטים הבסיסיים הללו, ניתן לנהל דיון מהותי על האופן שבו צליל מתבטא בעולם האמיתי

כדי להבין את הסאונד בצורה הבסיסית הדרושה להגברה בקנה מידה גדול, עלינו לפרק את התהליך לאלמנטים בודדים שכולם משחקים תפקיד

למרות שישנן מורכבויות רבות הקשורות להעברת סאונד, ניתן לחלק אותם בקלות לשני אלמנטים פשוטים: לחץ וזמן

כשאנחנו אומרים סאונד, אז בדרך כלל אנחנו מתכוונים לקול (צליל המתפשט באוויר). אבל סאונד (וסליחה על השימוש במושג האנגלי) הוא הרבה יותר מזה.

...מבנה האוזן הוא הפרוטוטייפ של מערכות האודיו שאנחנו נהנים מהם. שווה להבין את העקרונות...

...נכון שזה קצת מוזר להתחיל ב”שקט” פוסט על שמיעה, אך הבחינו, אולי הדבר הכי מדהים בשמיעה שלנו, הוא שאנחנו יכולים לשמוע שקט. תרתי משמע...

במחקר הזה אתרכז בעקרונות יסוד: פיזיקה בסיסית, פיזיולוגיה של הגוף, פסיכואקוסטיקה, ודוגמאות מהיום יום, שכמעט כל אחד יכול.ה להזדהות איתן.