על שמיעה, סאונד, ומה שמסביבם - פרק יב: מבוא לאודיו דיגיטלי

ברוב אירועי המוזיקה האלקטרונית בישראל אנחנו שומעים מערכות אודיו דיגיטיליות.

מי שמכיר אותי יודע שאני חסיד של אודיו אנלוגי, ובכל זאת, ישנה סיבה מדוע האודיו הדיגיטלי הוא כל כך נפוץ, וזאת הזדמנות נפלאה להמשיך את המסע שלנו לנבכי הסאונד - והפעם לצלול קצת לעולם האודיו הדיגיטלי, ולהבין אותו יותר קצת יותר.

מאז הצגתו בתחילת שנות ה-70, האודיו הדיגיטלי שינה את תעשיית האודיו. כמובן שהשינוי הזה הביא לקדמת הבמה לא מעט אתגרים, ויש יתרונות וחסרונות לפורמטי האודיו הדיגיטליים הנפוצים ביותר. בפוסט הזה, וכמה מהפוסטים הבאים, נדבר על הסוגים השונים של אודיו דיגיטלי וכיצד הם משמשים גם בהקלטות אולפן וגם בלייב סאונד.

ככל שנתקדם נוכל גם ללמוד איך להתגבר על המגבלות המובנות של אודיו דיגיטלי מסורתי עם אפנון צפיפות דופק אולטרה-גבוהה (בתצורת PDM), המספקת את כל היתרונות של אודיו דיגיטלי (בעת הצורך) ללא שום חסרונות!

בואו נתחיל בהסבר קצר על אודיו דיגיטלי.

אין ספק שאודיו דיגיטלי נמצא בכל מקום בחיי היומיום שלנו - באולפני הקלטות, ואפילו בלייב סאונד. אבל מה זה אודיו דיגיטלי, ואיך בדיוק, ולמה, משתמשים בו?

אז הנה קיצור תולדות האודיו הדיגיטלי:

נתחיל בקצת על אודיו דיגיטלי באולפני הקלטות.

לפני שהאודיו הדיגיטלי הגיע לתעשייה, האודיו הוקלט בקלטת אודיו אנלוגית מגנטית. באולפני הקלטות של אז, היה נפוץ לראות קלטת ברוחב שני אינץ' בשימוש במכונות מסיביות שיכולה להקליט עד עשרים וארבע רצועות. גם הרשמקולים וגם הקלטת עצמה היו יקרים מאוד. גרוע מכך, אם המפיק רצה לבצע עריכה, סכין גילוח שימש לחיתוך פיזי של סליל הקלטת. כל טעות שנעשתה כאשר הסליל נחתך הייתה לצמיתות!

ניתן לראות בתמונה מטה, כלי עריכת קלטות אנלוגיות!

Analog Editing Tools

אודיו דיגיטלי התחיל בקטעים קצרים של צליל מוקלט (כמו מקצבי תופים, הנקראים לעתים קרובות דגימות-תופים (Drum-Samples)) שהחלו לצבור פופולריות באמצע שנות ה-80 של המאה שעברה. השלב האבולוציוני הבא באודיו דיגיטלי היה המעבר מהקלטת קטעי סאונד קצרים ובודדים להקלטת אותות אודיו מרובים וארוכים יותר.

מכונות ההקלטה הדיגיטליות המוקדמות הללו התפתחו עם הזמן לפלטפורמות ייצור מקיפות, הנקראות, קולקטיבית: תחנות עבודה אודיו דיגיטליות (Digial Audio Workstation), או DAWs.

ישנם מספר DAWs כרגע בזירה, אשר כוללות צורות עבודה שונות עבור סגנונות שונים של מוזיקה או תרחישי פוסט-פרודקשן. אנחנו לא נכנס לעומק תחנות העבודה האלו, אבל שווה להזכיר שכמה מהן (לדוגמא Ableton) משמשות את האמנים האהובים עלינו ליצירת מוזיקה אלקטרונית).

בימינו, אודיו דיגיטלי משחק תפקיד כמעט בכל אולפן הפקה בכל רמה, למרות שהוא מיושם ומשמש בהיקפים שונים בסוגים שונים של אולפנים. הסיבות העיקריות לפופולריות שלו הן עלות וקלות שימוש. הפחתת עלויות הציוד והגדלה מסיבית של יכולות העריכה והעיבוד שהגיעה עם הצגת האודיו הדיגיטלי הובילה לאימוץ נרחב בקרב אנשי מקצוע ואולפני הקלטות, למרות ויתורים משמעותיים באיכות הסאונד והנאמנות למקור.

אבל יש הבדל בין אודיו שמופק בתנאי אולפן לבין אודיו שמופק בלייב סאונד.

ניתן למצוא אודיו דיגיטלי משמש למספר פעולות בעולם הלייב סאונד. לדוגמה, קונסולות מיקס דיגיטליות נמצאות בכל מקום בנוף ההגברה המקצועית, אם כי ראוי להזכיר כי מיקס דיגיטלי פחות נפוץ בהקשר זה מאשר בקהילת אולפני ההקלטות המקצועיים. למרות שבדרך כלל קונסולות דיגיטליות יקרות יותר, הם מתהדרות בטביעת רגל קטנה בהרבה ובגמישות שהיית מצפה ממכשיר דיגיטלי.

עם זאת, אודיו דיגיטלי אינו משמש רק בקונסולות מיקס, והוא יימצא גם בשימוש ליישור-זמן בין הדרייברים במארז רמקול יחיד, ובין מארזי רמקולים מרובים. בנוסף, נעשה שימוש באודיו דיגיטלי כדי להקל על תהליכים אחרים, כמו אקווליזציה, שמטרתם לפצות על בעיות בהם נתקלים בשטח או חולשות הטבועות בעיצוב הרמקול עצמו.

כמו תמיד באודיו, פתרון בעייה אחת תמיד מוביל לבעיות אחרות, ואנחנו נעיף מבט בכמה מהבעיות האלו בפוסטים הבאים.

אפשר לסיים את המבוא הקצר שלנו בכמה מילים על אודיו דיגיטלי בעולם האמיתי.

מעבר ליתרונות והחסרונות הטמונים באודיו דיגיטלי בקהילת אולפני ההקלטות המקצועיים ובלייב סאונד, אודיו דיגיטלי היה במשך שנים רבות הפורמט הצרכני הדומיננטי. הסיבה לא מפתיעה, שכן מדובר בעלות ונוחות. אודיו דיגיטלי זול לאחסון ולהובלה, וקבצי אודיו דיגיטליים יכולים להיות מופצים בקלות באמצעות מגוון אמצעים. אבל בדיוק כמו בעולם האודיו המקצועי, היתרונות הללו באים במחיר של בהירות קולית, והרבה מהאודיו שאנו שומעים בחיי היומיום שלנו נפגע קשות על ידי דיגיטציה ודחיסת נתונים.

בעולם הצרכני, ישנם מספר פורמטי אודיו דיגיטליים הנמצאים בשימוש נפוץ. כֹּל הפורמטים הללו, מ-MP3 ועד Ogg Vorbis וכל מה שביניהם, מבוססים על אחד מהשניים: אפנון קוד פעימה (Pulse Code Modulation)- הידוע כ-PCM, או אפנון צפיפות דופק (Pulse Density Modulation) - הידוע כ-PDM

על מה ההבדל בין PCM ל-PDM, ואיך הם עובדים, בפוסטים הבאים.